חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות רמ

זהר

רמ) בההוא זמנא, וייצר הוי"ה אלקים את האדם, אלין ישראל. בההוא זמנא, קב"ה צייר לון בציורין דעלמא דין ועלמא דאתי. וייצר, בההוא זמנא, קב"ה עייל לון בשמיה, בציורא דב' יודי"ן י' י'. ו' בינייהו, דאינון סלקין לחשבון הוי"ה. ויהון מצויירין באנפוי, באנפין דילהון בתרין יודין, בחוטמא דילהון באת ו'.

פירוש הסולם

רמ) בההוא זמנא, וייצר ה' אלקים את האדם אלין ישראל, קב"ה צייר לון בציורין דעלמא דין ועלמא דאתי. בעת ההיא, נאמר, וייצר ה' אלקים את האדם, היינו את ישראל, שהקב"ה צייר אותם בציורים של עוה"ז ועוה"ב. ציורין, פירושו, שיעורי קומות של מוחין, דהיינו שהקב"ה ישפיע להם אז מוחין של המלכות הנקראת עוה"ז ושל הבינה הנקראת עוה"ב, כמו שהולך ומבאר באורך.
וייצר, בההוא זמנא קב"ה עייל לון בשמיה בציורא דב' יודין, י' י', ו' בינייהו, דאנון סלקין לחשבון הוי"ה, וייצר, שכתוב עם ב' יודין, יורה, שבעת ההיא, מכניס הקב"ה את ישראל בשמו, בהציור של ב' יודין, וביניהם ו', שהם עולים בגימטריא הויה, דהיינו כ"ו. ויהון מצוירין באנפוי, באנפין דילהון, בתרין יודין, בחוטמא דלהון באת ו', וב' היודין יהיו מצוירים בפניו ובפניהם של ישראל, דהיינו בב' תפוחי הפנים שלהם, ובהחוטם שלהם יצוייר אות ו'.
פירוש, כי בהמלה וייצר, יש בתחלתו ו' וב' יודין, והוא רומז על המוחין הנמשכים מהיחוד של הוי"ה אדנ"י. בסור יאהדונה"י, שיש בו י' בתחילתו הרומזת על חכמה עלאה, וי' בסופו הרומזת על חכמה תתאה, וו' אותיות אהדונ"ה בין הב' יודין, שו' אותיות הללו ה"ס ז"א המקבל מחכמה עלאה שבבינה, שה"ס עוה"ב, ומשפיע לחכמה תתאה, מלכות שה"ס עוה"ז, ומשפיע אותם לישראל. ומוחין הללו, מצוירים בישראל בב' הפנים עם החוטם, בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו. כי המוחין דג"ר מכונים פנים, וב' הפנים ה"ס ב' הקוין ימין ושמאל, והחוטם ה"ס קו המכריע ביניהם.