זהר

רמ) א"ל קב"ה, אדם, שבקת חיי ואתדבקת במותא. חיי: דכתיב ועץ החיים בתוך הגן, דאקרי חיים, דמאן דאחיד ביה, לא טעים מותא לעלמין. אתדבקת באילנא אחרא, הא ודאי מותא הוא לקבלך, הה"ד רגליה יורדות מות, וכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה, ודאי באתר דמותא אתדבק, ושבק אתר דחיי, בג"כ אתגזר עליה, ועל כל עלמא, מותא.

פירוש הסולם

רמ) א"ל קב"ה וכו': אמר לו הקב"ה: אדם, עזבת את החיים ונתדבקת במות. חיים, הוא שכתוב, ועץ החיים בתוך הגן, דהיינו ז"א, שנקרא חיים, כי מי שאחוז בו, אינו טועם מות לעולם. והתדבקת באילן אחר, בנוקבא בשעה שאינה בזווג עם ז"א, הנה ודאי, המות הוא כנגדך, וז"ש ​רגליה יורדות מות. דהיינו לא זכי הא רע כנ"ל, וכתוב, ​ומוצא אני מר ממות את האשה, שה"ס הנוקבא בשעה שאינה בזווג עם ז"א. ודאי שנתדבק במקום המות, ועזב מקום החיים, וע"כ נגזר עליו ועל כל העולם,המות.