זהר

רמ) כד יהא קב״ה בשכינתיה, בחיון תמניא, דאינון חיון דאשא, עתים חשות עתים ממללות, וכלהו מחאן בגדפייהו בנגונא. ונגונא בהון בארבע אנפין לכל סטרא מרובעין, הה״ד וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים לאחת להם. לכל חיה תמניא אינון בין אנפין וגדפין, לקבל תמניא די בהון שבח משה א״ז.

פירוש מעלות הסולם

רמ) כד יהא קב״ה וכו׳: ומפרש כשהקב״ה שהוא ז״א הוא מתייחד בשכינתו שהיא מלכות, בשמונה החיות של ב׳ המרכבות, שהם חיות אש, כשהם בשליטת השמאל, שמתוך שהחכמה שבשמאל אינה מתפשטת אלא עם דינים מרובים לכן הם נבחנים לחיות אש. עתים חשות כשהן נכללות בימין בשליטת החסדים. עתים ממללות, כשהן בשליטת קו השמאל המאיר בחכמה שנקראת דבור. וכלן מכות בכנפיהן, בנגון שה״ס הארת ג״ר. והנגון עולה בהן ממטה למעלה, כי בדרך היחוד מאיר קו השמאל רק ממטה למעלה, בארבע פנים, שהם: פני אריה פני שור פני נשר פני אדם, לכל צד מרובעים, כי כל חיה כלולה מכל ד' החיות, וההפרש היא רק בהשליטה, זהו שכתוב, וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים לאחת, לכל חיה שמנה הם בין הפנים והכנפים, דהיינו ד׳ פנים וד׳ כנפים לכל חיה, שבהם שבח משה שה״ס ז״א, אז, שמלבד שמונה החיות של ב׳ המרכבות, יש שמונה לכל חיה ד׳ פנים וד׳ כנפים.