זהר

רמ) ואם ההוא דקביל ברית איהו ממזר, ההוא עפרא תקין ליה לחויא, דאתמר ביה ונחש עפר לחמו. ואיהו מן האדמה אשר אררה יי׳ דאתמר בה ארורה האדמה. ואיהי עפרא מהאי דאתמר בה, והארץ היתה תהו ובהו, דאתמר בה והארץ כבגד תבלה, עמיה יהא חולקיה. כאילו קשיר ליה למיעבד עולה לעבודה זרה.

פירוש מעלות הסולם

רמ) ואם ההוא דקביל וכו': כלומר אם הנימול ההוא הוא ממזר, עפר ההוא תיקן אותו אל הנחש, שנאמר בו ונחש עפר לחמו. ומזבח זה הוא, מן האדמה אשר אררה ה', שנאמר בה ארורה האדמה, והעפר היא מזו שנאמר בה ​והארץ היתה תהו ובהו, ושנאמר בה והארץ כבגד תבלה, עמו יהיה חלקו של זה שעושה לו מזבח, וכאלו קושר אותו לעשותו עולה לעבודה זרה.