זהר

רמ) תרין אינון דאשתמעו, אינון דנפקי מהכא, קול דיעקב, ודבור דאתאחיד בהדיה. האי קול גדול, דאיהו בחשאי ולא אשתמע, איהי בית לחכמה עלאה, וכל נוקבא בית אקרי, והאי דבור בתראה, איהו בית לקול דיעקב, דאיהו אורייתא. וע"ד אורייתא שריא בבי"ת, בי"ת ראשית.

פירוש הסולם

רמ) תרין אינון דאשתמעו, אינון דנפקי מהכא, קול דיעקב ודבור דאתאחיד בהדיה: שנים הם שנשמעים, הם יוצאים מכאן, היינו שיוצאים מהשנים שאינם נשמעים, והם קול של יעקב, דהיינו ז"א, והדבור המתיחד עמו, שהיא הנוקבא דז"א. האי קול גדול דאיהו בחשאי ולא אשתמע, איהי בית לחכמה עלאה, וכל נוקבא בית אקרי. קול גדול זה שהוא בלחש ואינו נשמע, דהיינו בינה כנ"ל, הוא בית לחכמה עלאה, שהוא אבא, כי כל נקבה נקראת בשם בית. וע"כ נקראת הבינה שהיא נקבה בשם בית. והאי דבור בתראה איהו בית לקול דיעקב, דאיהו אורייתא, ודבור זה האחרון, שהיא הנוקבא דז"א, הוא בית לקול יעקב, שהוא התורה, דהיינו ז"א. וע"ד אורייתא שריא בב', בי"ת ראשי"ת, וע"כ התורה מתחלת עם ב דהיינו בראשית.