זהר

רמט) אמר יעקב, הא מטא זמנא, דאשתלימו תריסר שבטין, ודאי עלמא דלעילא יחות הוא לביתא, לאתקשרא בהו, ומסכנותא דא אתדחייא קמיה, אי תמות הכא, לא אפוק מהכא לעלמין, ולא עוד, אלא בארעא דא, לא אתחזי לאשלמא ביתא, בגין כך ויהי כאשר ילדה וגו', עד לא אשתלימו שבטין.

פירוש הסולם

רמט) אמר יעקב הא וכו': אמר יעקב, כבר הגיעה השעה, שיולד בנימין, ויושלמו י"ב השבטים, ודאי, העולם שלמעלה, דהיינו הנוקבא שלמעלה מחזה, ירד כאן אל הבית להתקשר בהם, כלומר, שיתקשרו ב' הנוקבות להיות פרצוף אחד, ועניה זו, רחל, תהיה נדחית לפניו, כמ"ש לעיל, אם תמות כאן, לא אצא עוד מכאן לעולם. ולא עוד אלא בארץ הזו אינו ראוי להשלים את הבית, אלא בארץ הקדושה, משום זה, ויהי כאשר ילדה וגו', דהיינו מטרם שנשלמו השבטים.