זהר

רמט) תאנא, בשעתא דעאל בדמא דפר, מכוין ברישא דמהימנותא, ואדי באצבעיה, כמה דכתיב, והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת והיך עביד. בסים בקפטא דאצבעא, ואדי כמצליף, בטיפין דאצבעא, לסטרי קפתורא, אדי ואתכוון, ושארי לממני אחת, אחת ואחת. אחת בלחודהא, אחת דכליל כלא, אחת שבחא דכלא, אחת דכלא אהדרן לקבלה, אחת רישא דכלא. לבתר אחת ואחת, דאינון שריין כחדא, ברעותא באחוותא, ולא מתפרשן לעלמין.

פירוש הסולם

רמט) תאנא בשעתא דעאל וכו': למדנו, בשעה שנכנס הכהן עם דם הפר, היה מכוון בראש האמונה, דהיינו בג' ראשונות, כח"ב, ומזה באצבעו, כמ"ש, והזה אותו על הכפרת לפני הכפרת. דהיינו אחת למעלה ושבע למטה. ואיך עשה. טבל בדם בראש האצבע, ומזה כמצליף בטפות שבאצבע לצד הכפורת, כלומר שלא הפיל הטפות על הכפורת ממש, אלא לצד הכפורת, והטפות נופלות על הארץ. הזה והתכוון והתחיל למנות, אחת, אחת ואחת. אחת, בלבדה, דהיינו אחת הכוללת הכל, אחת, שהיא שבח הכל, אחת שהכל פונים כנגדה, אחת, שהיא ראש הכל, דהיינו ספירת הכתר. ואח"כ אחת ואחת, שהם חכמה ובינה, שהם שורים יחר ברצון, באחוה, ואינם נפרדים זמ"ז לעולם. בסים פירושו טבל, לפי הענין. בקפטא פירושו בראש, עי' מעריך לרמד"ל ערך קפט. כמצליף עי' פירש"י (יומא טו.)