זהר

רמח) יחזקאל כד חמא שכינתא מגו קליפין, חזא עמה עשר ספיראן. בלא פרודא כלל. ואלין אינון מוחא, מלגו, כלהו חזא לון מגו נהר כבר דלתתא, איהי רכב אלהים רבותים, כל רבוא עשר אלפין, רבותים כ' אלף, אפיק תרי שאינן, אשתארו תמני סר, בחושבן ח"י עלמין. דכליל עשר ספיראן, דאתלבש בט"ט מן מטטרון. ט"ט מן טטפת, ואתמר ביה והיו לטטפת בין עיניך. מאן עיינין. אלין לעילא, דאתמר בהו נפתחו השמים ואראה מראות אלהים. מאן מראות. אלין אינון עשרה מראות דמטטרון, דחזא כשרגא בגו עשישיתא. תשע באתגלייא, וחד סתים.

פירוש הסולם

רמח) יחזקאל כד חכא וכו': יחזקאל, כשראה השכינה מתוך הקליפות, כלומר מתוך מלבושים, ראה עמה עשר ספירות בלי פרוד כלל. ואלו הן המוח שבתוך כולן. ראה אותן מתוך נהר כבר שלמטה דהיינו רכב שלמטה במטטרון, כי כבר הוא אותיות רכב. שהיא רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, כל רבוא הוא עשרת אלפים, רבותים הם כ' אלף הוצא מזה שנים שאינם, כי שנאן, הוא אותיות שאינן. אלפי, הם ב' אלפים שאינן. נשארים י"ח אלפים, כחשבון ח"י עולמות. דהיינו יסוד הנקרא חי, הכולל עשר ספירות, שנתלבש בט"ט מן מטטרון. והוא ט"ט מן טטפות, שנאמר בו והיו לטטפת בין עיניך. מי הן העינים. אלו הם שלמעלה, שנאמר בהם, נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. מי הן מראות. אלו הן עשר מראות של מטטרון, שיחזקאל ראה, כנר בתוך עששית, תשע מראות בגלוי, ואחת סתומה.
פירוש. אע"פ שיחזקאל ראה את השכינה מלובשת בלבושים דבי"ע כמ"ש ביחזקאל, עכ"ז ראה סוד היחוד דעשר ספירות, שהם ז"א ומלכות. כלומר שראה את השכינה מיוחדת עם ז"א. וז"ש, יחזקאל כד חמא שכינתא מגו קליפין, קליפין פירושו מלבושים. חזא עמה עשר ספיראן, בלא פרודא כלל, שז"א שה"ס ט' ספירות ראשונות היה מחובר עם המלכות בלי פרוד כלל. ואלו עשר ספירות הן המוח המלובש בפנים, אבל הוא ראה אותן כשהן מלובשות במטטרון. כי בזמן הגלות מלובש זווג ז"א ומלכות במטטרון. וז"ש, ואלין אינון מוחא מלגאו, כלהו חזא לון מגו נהר כבר דלתתא, דהיינו שלא ראה אותן אלא מתוך התלבשות בנהר כבר, שהוא מטטרון, כי מטטרון נקרא נהר כבר (כמ"ש בהקדמת תקוני זהר דף ד.) כבר הוא אותיות רכב, וע"כ נאמר במטטרון, רכב אלקים רבותים וכו' בחושבן ח"י עלמין. כי ז"א ומלכות כשהם בזווג ע"י היסוד, נקרא אז היסוד ח"י עלמין. והוא מטעם כי אז יורדים עשר ספירות דאו"י מן היסוד אל המלכות, ועולים עשר ספירות דאור חוזר מן המלכות אל ז"א. ומתוך שהזווג הוא בסוד החכמה שספירותיה הן בסוד אלפים, ע"כ נבחנות לב' רבוא, עשרה אלפים דאו"י, ועשרה אלפים דאו"ח. שהן נכללות במטטרון כנ"ל. וע"כ נאמר אז רכב אלקים רבותים, שמטטרון שהוא המרכבה של אלקים יש בו ב' רבוא אורות. אמנם אע"פ שהזווג הוא עם המלכות, הרי עצם המלכות חסרה גם במלכות, כי המלכות שה"ס מנעולא נגנזה, ובמקומה משמשת יסוד דמלכות שה"ס מפתחא, (כנ"ל בהקסה"ז דף מ"ה ד"ה ההיא) וע"כ אם אנו מדייקים בזה חסרים שתי ספירות מן העשרים, כי חסרה המלכות מע"ס דאו"י, והמלכות דע"ס דאו"ח. ואין שם אלא ח"י ספירות. וזה שמרמז הכתוב, אלפי שנאן, שב' ספירות שהן ב' אלפים אינן. כי נגנזו. וז"ש, אפיק תרי שאינן אשתארו תמני סר, בחושבן ח"י עלמין, דהיינו היסוד בזמן הזווג, שנקרא מטעם הזה ח"י עלמין. והוא מלובש במטטרון. וז"ש דאתלבש בט"ט מן ומטטרון. הרומזים על ט' דאו"י ועל ט' דאו"ח. וה"ס ט"ט מן טטפות, ואתמר ביה והיו לטטפת בין עיניך, שה"ס הארות החכמה שבמלכות המכונות עינים. וז"ש, מאן עיינין וכו' מראות אלקים. כי מראות ה"ס הארות החכמה הנקראות עינים. מאן מראות. אלין אינון עשרה מראות דמטטרון. כלומר שע"ס המלכות המלובשות במטטרון הן נקראות מראות. כי אין מראה וראיה רק במלכות בלבד. מטעם, שאין גילוי הארת החכמה בשום ספירה רק במלכות (כנ"ל ב"א דף רע"ו ד"ה ועוד כמה). אמנם הוא לא קבל מראות המלכות מן המלכות עצמה, אלא מתוך ההתלבשות במטטרון. וז"ש, דחזא כשרגא בגו עשישיתא. דהיינו כנר העומד בתוך מנורה שדפנותיה מזכוכית, ורואה הארת הנר מתוך דפנות הזכוכית, כך ראה יחזקאל מראות השכינה שה"ס הנר, מתוך הכלים של מטטרון, שה"ס העששית. אמנם אע"פ שאנו אומרים שראה עשר מראות המלכות, כשמדייקים, אינן אלא תשע מראות, כי המלכות דמלכות נגנזה, ובמקומה משמש הארה מן היסוד הנקראת מפתחא, כנ"ל. וז"ש, תשע באתגליא, וחד סתים. כי לא ראה אלא ט' מראות, דט"ס ראשונות דמלכות, אבל המראה של מלכות דמלכות לא ראה, כי היא סתומה. וגנוזה.