זהר

רמח) שופר איהי שכינתא עלאה. תקע דילה, שכינתא תתאה. דאתמר בה, ותקע כף ירך יעקב, בגלותא. בההוא זמנא, סלקא מן גלותא בשופר גדול, ואתקריאת תקע בשופר גדול לחרותנו.

פירוש מעלות הסולם

רמח) שופר איהי שכינתא וכו׳: ​השופר היא השכינה העליונה, היינו בינה, תקע שלה, היא השכינה התחתונה היינו מלכות, שעלתה לבינה, שבעת הגלות נאמר בה, ותקע כף ירך יעקב, כי כל המקום שמחזה ולמטה הוא מקום המלכות. ובעת ההיא שמתגלה היחוד היא עולה מן הגלות בשופר גדול, ונקראת תקע בשופר גדול לחרותנו.