זהר

רמז) לאתתא דהוה לה קטטה בברה, אזלת למקביל עליה דינא, חמאת לדיינא דאין נפשין. מנייהו לאלקאה, לצלבא, לאוקדא, אמרה ויי מה אעביד מן ברא. כד סיים דינא, אמר לההיא אינתו, אימא, מה אעביד לך בריך, אמרה קובלני עכ"מ.

פירוש הסולם

רמז) לאתתא דהוה לה וכו': שזה דומה, לאשה שהיה לה ריב עם בנה. הלכה לצעוק ולתבוע עליו דין. ראתה את הדיין שדן דיני נפשות, מהם להלקות, מהם לתליה, לשריפה, אמרה, אוי מה אעשה עם בני. כלומר, שנפל עליה פחד, פן ידון גם את בנה באחד מעונשים האלו. כשהדיין גמר את הדין, אמר לאותו אשה אמרי מה עשה לך בנך. אמרה אני קובלת עליו (חסר הסיום) ולפי הענין נראה, שאמרה שהיא קובלת עליו, על שהצר אותה בבטנה, בעת שעיברה אותו. וכמובן, שהדיין לא עשה לו כלום בעד זה.