זהר

רמז) תאנא, אר״ש, אסהדנא עלי שמיא, ולכל אלין דעלנא קיימין. דחדאן מלין אלין, בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי, ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא, מתטמרין, וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא, דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא. וזכאה חולקי עמכון, בעלמא דין ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

רמז) תאנא אר״ש אסהדנא וכו׳: למדנו, א"ר שמעון מעיד אני עלי את השמים, וכל אלו העומדים עלינו, דהיינו כל המרכבות ומחנות המלאכים, שדברים אלו שמחים בכל העולמות, והדברים שמחים בלבי, ומסתתרים ועולים בתוך פרוכת העליונה הפרושה עלינו (כנ״ל אות קס״ו) ומסתיר אותם העתיק מכל הגנוז וסתום מכל. וכשהתחלתי לדבר לא ידעו החברים שכל אלו הדברים הקדושים מתעוררים כאן. אשרי חלקכם החברים שבכאן. ואשרי חלקי עמכם בעולם הזה ובעולם הבא.