זהר

רמז) בעו למיזל, קמו, אמר ר"ש, מלה הכא גבו, פתח רבי שמעון, ואמר, תרי קראי כתיבי, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. וכתיב התם ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כלכם היום. הני קראי אוקימנא להו, בכמה אתר, ואתערו בהו חברייא. ת"ח, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, הא אתמר, מלה דא, בגו חברייא, דאית אשא אכלא אשא, ואכיל לה ושצי לה, בגין דאית אשא תקיפא מאשא, ואוקמוה.

פירוש הסולם

רמז) בעו למיזל קמו, אר"ש מלה הכא גבן. רצו ללכת וקמו ממקומם, אמר להם ר"ש דבר אצלנו כאן, כלומר, שיש לו כאן דבר שרוצה לומר להם, פתח ר"ש ואמר, תרי קראי כתיבי, כי ה' אלקיך אש וגו' ואתם הדבקים וגו', הני קראי אוקימנא להו בכמה אתר ואתערו בהו חברייא, פתח ר"ש ואמר, ב' כתובים נאמרו: אחד, ​כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, שהמשמעות שאי אפשר להדבק בו, כמו שאי אפשר להדבק באש. והכתוב השני,​ ואתם הדבקים וגו' הרי שאפשר להדבק בו. כתובים הללו ביארנו אותם בכמה מקומות, וגם נתעוררו החברים בהם. אבל ת"ח כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, הא אתמר מלה דא בגו חברייא, דאית אשא אכלא אשא ואכיל לה ושצי לה, אבל בוא וראה, כתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה אש הוא, כבר נאמר דבר זה בין החברים, שיש אש אוכלת אש, דהיינו שאוכלת אותה ומשמידה אותה. בגין דאית אשא תקיפא מאשא ואוקמוה, משום שיש אש שהיא חזקה יותר מאש רגילה, וכבר בארוה.