זהר

רמו) ודא איהו משחתא דאיהו בקדושה יתיר, בגין דאית משחתא אחרא, דאיהי לחפיא על דא דאיהי לגו. דהא במשחתא אחרא דחפיא על דא, סלקא בחושבנא בחושבן ד"ל, ולגאו בחושבן ל"ב ודא איהו רזא דחפיא דא על דא, ל"ב לגו, ד"ל לבר.

פירוש הסולם

רמו) ודא איהו משחתא וכו': וזו היא מדה, שהיא יותר בקדושה, כי יש מדה, אחרת שהיא לכסות על זו, על העשר יריעות שהיא בפנים, דהיינו המכסה של יריעות עזים, והמדה האחרת המכסה על זו, היא עולה בהחשבון, בחשבון ד"ל. ואלו היריעות שבפנים הן בחשבון ל"ב, כנ"ל, וזה הוא סוד שמכסים זה על זה, ל"ב בפנים ל"ד בחוץ.