זהר

רמו) וההוא רוחא אסתלק גריע מההוא אתהנותא דלתתא. וכד האי רוחא לא אשתלים לתתא, רוחא אחרא דלעילא לא אשתלים. כיון דלא אשתלים לתתא ולעילא, כדין אתחזי ההוא ב"נ לאתלטיא, ולאתענשא. אלא כיון דאשתלים זמנא אחרא, וההוא ממנא דאתמנא על ענוייא ותעניתא, אשתלים גו אינון ממנן אחרנין, בענוגא דלעילא, קורעין ליה כל גזר דינא, דאתגזר מאינון שבעין שנין עלאין.

פירוש הסולם

רמו) וההוא רוחא אסתלק וכו': ורוח ההוא נסתלק בחסרון מתענוג והנאה ההיא שלמטה, וכשרוח הזה אינו נשלם מלמטה, רוח אחר עליון לא נשלם. כיון שלא נשלם למעלה ולמטה, אז ראוי איש ההוא להתקלל ולהיות נענש. אלא כיון שנשלם בזמן אחר, ע"י אותו אדם, וממונה ההוא שנתמנה על עינוי ותענית, הוא נשלם בין ממונים אחרים בתענוג העליון, ע"כ קורעים לו כל גזר דין שנגזר מאלו ע' שנים עליונים, שהם חג"ת נהי"מ.