זהר

רמו) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', אמר רבי יהודה, תא חזי, שלימותא דיעקב, דלא בעא למיזל אלא ברשותיה דלבן. ואי תימא, זמנא אחרינא אמאי לא אזיל ברשותיה. אלא בגין דדחיל יעקב, דלא ישבוק ליה, וישתלימו תריסר שבטין, בארעא אחרא. ועל דא כיון דחמא, דמטא שעתא דבנימין, ברח, כמה דאת אמר, ויברח הוא, וכל אשר לו.

פירוש הסולם

רמו) ​ויהי כאשר ילדה רחל וגו': אמר ר' יהודה בוא נראה שלימותו של יעקב, שלא רצה ללכת, אלא ברשותו של לבן, ואם תאמר, בפעם האחרת, למה לא הלך ברשותו, כי ברח ממנו. ומשיב, אלא משום שיעקב היה מתירא, שלא יעזוב אותו ללכת ממנו, ויישלמו י"ב השבטים בארץ נכריה, ועל כן כיון שראה יעקב. שהגיעה השעה ללידת בנימין, ברח, כמו שאתה אומר,​ ויברח הוא וכל אשר לו.