זהר

רמו) ואדני זקן. וכי אע״ג דאיהו זקן, לא אתחזי לאולדא. אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה, דבגין ההוא זקן, לא אתחדש ולא עביד תולדין, דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא. ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא, למה זה צחקה שרה וגו׳. ואי תימא והא כתיב ואברהם זקן בא בימים. אלא בא בימים, באינון יומין עלאין, דמחדשי עולמין כנשרא. וע״ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו, למאן. לההוא חדש, הושיעה ימינא דמלכא עלאה, ודרועא דיליה.

פירוש הסולם

רמו) ואדני זקן: שואל וכי משום שהוא זקן אינו ראוי להוליד. הרי גם זקנים מולידים. ומשיב, אלא, לא אמרה עליו דבר קטן, שאמרה, משום אותו זקן, שהוא הס״א, כנ״ל, שאין בו חידוש ותולדות כנ״ל, אין אברהם מתחדש ואינו עושה תולדות, כי אם היה הס״א מעמיד תולדות היה מטשטש העולם. ועל זה השיב הקב״ה למה זה צחקה שרה וגו׳. לומר, שזקן דס״א שולט באברהם. שואל. וא״ת והרי כתוב ואברהם זקן בא בימים. הרי שגם הכתוב, קורא לאברהם זקן. ומשיב, אלא הכתוב אומר בא בימים, שהפירוש הוא, שבא באלו ימים העליונים דז״א, שמחדשים נעוריהם כנשר. וע״כ, על שם ימים העליונים אלו, נגון זה דמזמור לה׳ שיר חדש, הוא ניגון של חדש ההוא, שהוא מטטרון הדבוק בימים העליונים דז״א. הושיעה לו. למי. היינו הושיעה לאותו חדש, שהוא כולל הימין של מלך העליון, שהוא ז״א, והזרוע שלו, דהיינו גם השמאל. וע״כ כתוב, ימינו וזרוע קדשו.