זהר

רמו) יי׳ פעלך בקרב שנים חייהו, לעתיק יומין אתמר. מאן פעלך. זעיר אפין. בקרב שנים, אינון שנים קדמוניות, דאקרון ימי קדם, ולא אקרון שנות עולם. שנים קדמוניות אינון ימי קדם. שנות עולם אלין ימי עולם. והכא בקרב שנים, מאן שנים. שנים קדמוניות. חייהו למאן. חייהו לזעיר אפין. דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו, ובג״כ אמר חייהו. ברוגז רחם תזכור, לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין, דביה אתער רחמין לכלא, למאן דבעי לרחמא, ולמאן דיאות לרחמא.

פירוש הסולם

רמו) ה׳ פעלך בקרב וגו׳: המקרא, ה׳ פעלך בקרב שנים חייהו, נאמר לעתיק יומין. שואל, מי הוא פעלך. ומשיב, הוא ז״א, הנאצל מעתיק יומין, בקרב שנים, אלו הם שנים קדמוניות, הנקראות ימי קדם, ואינן נקראות שנות עולם. כי שנים קדמוניות הן ימי קדם, דהיינו ספירות עתיק יומין. שנות עולם הן ימי עולם, שהם ספירות ז״א. וכאן שכתוב, בקרב שנים, מי הן השנים. שנים קדמוניות דעתיק יומין. חייהו, למי. חייהו היינו לזעיר אנפין, שכל האור שלו, מאלו שנים קדמוניות דעתיק יומין מתקיים. ומשום זה אמר, חייהו. ברוגז רחם תזכיר, היינו שיזכור בחסד עליון הזה של עתיק דעתיקין שבו מתעוררים הרחמים לכל, למי שצריך רחמים, ולמי שראוי לרחמים.