זהר

רמו) ואית דסליק ליה בתלת, ודא יה״ו דאיהו אקיק, וסליק נגונא ביה, בתקיעה שברים תרועה. בתקיעה הוא קלא ארוך בנגונא, עד דהוה סליק ליה לגבי ימינא, דאיהו חסד. בשברים הוה סליק קלא דנגונא לגבי גבורה, דתמן י״ק בימינא ושמאלא, והוה נחית מניה בחדוה חכמתא ועותרא, כמה דאוקמוהו הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין.

פירוש מעלות הסולם

רמו) ואית דסליק ליה וכו׳: ויש שע״י עליית מ"ן של התחתונים, מעלים אותו לז״א, בשלשה, היינו שמכריע בין ימין ושמאל דבינה, בסוד תלת נפקי מחר, (זהר בראשית א׳ אות שס״ג) וזה יה״ו שהוא בגימטריא אהי״ה, וכל שם אהי״ה הוא בבינה. והנגון עולה בו, ​בתקיעה שברים תרועה, שה״ס ג׳ קוים, כי תקיעה ה"ס קו הימין, ושברים ה"ס קו השמאל, ותרועה ה״ס קו האמצעי בתקיעה הוא מאריך קולו בנגונו, עד שהיה מעלה אותו הקול, אל הימין שהוא חסד. דהיינו קו ימין דבינה, ומשם מגיע אל חסד דז״א שהוא אברהם. (זהר פרשת אמור אות קצ״ה) בשברים היה מעלה קול הנגון, אל הגבורה שהוא קו שמאל דבינה, עד שמגיעים ליצחק שהוא בז״א, (שם אות קצ״ו) ששם י״ה בימין ושמאל, כי החכמה שבשמאל נתלבשה בחסדים, שבימין, ומאירה בהארת ג״ר הכוללת חכמה וחסדים. והיה יורד ממנו בשמחה, בחכמה, היינו חכמה דימין, המאירה במוחין דאו״א עלאין שחסדים שלהם הם עדיפים וחשובים מחכמה. ועשירות שה״ס חכמה דשמאל הנקראת עשירות. כמו שהעמידוהו (ב״ב כה:) הרוצה להחכים ידרים, להעשיר יצפין.