זהר

רמה) ותנינן אימתי אקרי שם מלא. בזמנא דכתיב יי׳ אלהים. דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא, ודזעיר אנפין. וכלא הוא שם מלא אקרי. ושאר לא אקרי שם מלא, כמה דאוקימנא, ויטע יי׳ אלהים, שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר, יי׳ אלהים, אתקריא שם מלא. יי׳ יי׳, כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא.

פירוש הסולם

רמה) ותנינן אימתי אקרי וכו׳: ולמדנו מתי נקרא שם מלא. הוא בזמן שכתוב הויה אלקים שזה הוא שם מלא דעתיק מכל, ודזעיר אנפין. כי הויה ה״ס עתיק ואלקים הוא ז״א. וכולו הוא נקרא שם מלא. ושאר השמות אינם נקראים שם מלא. כמו שהעמדנו, ויטע הויה אלקים, הוא שם מלא שנטע בנטיעות הגן. ובכל מקום הויה אלקים נקרא שם מלא. הויה הויה ב״פ, הכל הוא בכלל, דהיינו ז״א ועתיקא. כנ״ל, אבל עוד לא נקרא שם מלא, כי בעת ההיא מתעוררים הרחמים בכל. ואינו נכלל בדין, אבל הויה אלקים נכלל מרחמים ודין, כי אלקים מורה על דין, וע״כ הוא שם מלא.