זהר

רמד) בשעתא דפתחי ישראל ויהי נועם, וקדושתא דסדרא, כל אינון חייבין דגיהנם, פתחין ואמרי, זכאין אתון ישראל עמא קדישא, זכאין אתון צדיקייא, דנטרי פקודי אורייתא. ווי לון לחייביא, דלא זכו למיטר אורייתא, כדין דומ"ה קדים, וכרוזא אתער ואמר, ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים. וכל אלין חבילי טהירין, טרדין לון בגיהנם, ולית מאן דמרחם עליהון. זכאין אינון כל נטרי שבתא בהאי עלמא, וקא מענגי לההוא ענג דשריא מלעילא, כדקאמרן.

פירוש הסולם

רמד) בשעתא דפתחי ישראל וכו': בשעה שפותחים ישראל ואומרים ויהי נועם, וקדושה דסדרא, דהיינו ואתה קדוש וכו', כל אלו רשעים שבגיהנם, פותחים ואומרים אשריכם ישראל עם קדוש, אשריכם צדיקים השומרים מצות התורה. אוי להם לרשעים שלא זכו לשמור התורה. אז מקדים דומה, וכרוז מתעורר, ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלקים. וכל אלו גדודים מלאכי חבלה מענים אותם בגיהנם, ואין מי שירחם עליהם, אשריהם כל שומרי שבת בעולם הזה, ומענגים ענג ההוא השורה מלמעלה, דהיינו רוח העליון, כמו שאמרנו (לעיל אות קפ"ז).