זהר

רמד) ויצמח הוי"ה אלקים, אבא ואמא, כל עץ נחמד דא צדיק, וטוב למאכל דא עמודא דאמצעיתא, דביה הוא זמין מזון לכלא, דכלא ביה, ולא אתפרנס צדיק אלא מניה, ושכינתא מניה, ולא צריכין לתתאין, אלא כלהו נזונין לתתא על ידיה. דבגלותא לא הוה לשכינתא ולח"י עלמין מזונא, אלא בח"י ברכאן דצלותא, אבל בההוא זמנא, איהו יהא מזונא לכלא.

פירוש הסולם

רמד) ​ויצמח ה' אלקים, אבא ואמא. כל עץ נחמד, דא צדיק. וטוב למאכל, דא עמודא דאמצעיתא, דביה הוא זמין מזון לכלא. ואז נאמר, ויצמח ה' אלקים, היינו או"א. כל עץ נחמד, היינו הצדיק, שה"ס יסוד דז"א, הנקרא עץ, והוא נחמד. וטוב למאכל, היינו ז"א, הנקרא עמוד האמצעי, שבו מאכל ומזונות לכל. כלומר, שהוא משפיע המוחין לכל התחתונים. דכלא ביה, ולא אתפרנס צדיק אלא מניה, ושכינתא מניה, ולא צריכין לתתאין, אלא כלהו נזונין לתתא על ידיה, שהכל בו, בז"א, ואין הצדיק, שהוא יסוד דז"א, מתפרנס, אלא ממנו, מהז"א, והשכינה מן הצדיק, ואינם צריכים לתחתונים, שאינם צריכים להתחתונים שיעלו מ"ן, אלא התחתונים ניזונים על ידי היסוד העליון והשכינה, מבלי שיצטרכו להעלות מ"ן. דבגלותא לא הוה לשכינתא ולח"י עלמין מזונא אלא בח"י ברכאן דצלותא, אבל בההוא זמנא איהו יהא מזונא לכלא, כי בהגלות לא היה מזונות להשכינה ולחי העולמים, דהיינו להיסוד דז"א, המשפיע להשכינה, אלא על ידי העלאת מ"ן, בכח שמונה עשרה ברכות שבהתפלה, אבל בעת ההוא בעת קץ, היסוד יהיה המשפיע מזונות לכולם, אל השכינה ואל התחתונים, מבלי שיצטרכו לשום אתערותא דלתתא.