זהר

רמד) ובגין דא, כלא חד, דהא כלא הוי מעלמא עלאה. הכי נמי, ובכל אתר, תרין עלמין, דא באתגליא, ודא באתכסיא, ואנן לא מברכינן לקודשא בריך הוא, אלא בתרין עלמין, דכתיב ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. בגיני כך, עלמא עלאה קרינן הו"א, וקרינן לעלמא תתאה, את"ה, בגין דאיהו ברוך מעלמא עלאה, על ידא דצדיק, הדא הוא דכתיב ברוך ה' מציון שוכן ירושלם וגו'. ודאי מציון איהו ברוך.

פירוש הסולם

רמד) ובגין דא כלא חד וכו': ומשום זה נעשה הכל אחד, דהיינו שב' הנוקבות נעשו פרצוף אחד, משום שהכל הוא מעולם העליון. פירוש, שמרחיב ביאור, ואומר הרי כל הסוד שנעשו ב' הנוקבות לאחד, הוא מטעם שנוקבא תחתונה שמחזה ולמטה נשלמה ונעשה לגמרי כמו נוקבא עלאה, ואם כן במצב זה רק הנוק' תחתונה רחל נתבטלה, שנעשה כמו העליונה, לאה, אבל העליונה עצמה לא נתבטלה, וע"כ לא מתה לאה.
הכי נמי ובכל אתר וכו': וכן הוא אשר בכל מקום, הן בשעת שלמות והן שלא בשעת שלמות, הם שני עולמות זה בנגלה וזה בנסתר, כלומר, שאפילו בעת שלמות, שרחל תופס כל קומתו דז"א ואפילו מחזה ולמטה, יש ג"כ ב' עולמות, אלא זה בפנימיות בהסתר, וזה בחיצוניות בגלוי, שמלבישים אשה על אחותה. ואין אנו מברכים לקב"ה, אלא בשני עולמות, שכתוב ברוך ה' מן העולם ועד העולם, ומשום זה אנו קוראים את עולם העליון הוא, שהוא לשון נסתר, ואנו קוראים את עולם התחתון בשם אתה, שהוא לשון נכח ונגלה, משום שהוא ברוך מעולם העליון על ידי הצדיק, וז"ש ​ברוך ה' מציון שוכן ירושלים וגו', כלומר משום שעולם התחתון מתברך בחסדים מעולם העליון, ע"כ הוא נגלה לנו, ודאי הוא, כי מציון שהוא יסוד דעולם העליון הוא ברוך. וע"כ מחויב עולם העליון להתקיים בבחינתו תמיד.