זהר

רמד) שעריה קמיט, גייפא איהו. ובליליא אשתתף איהו לגיופא. לזמנין אתכשל איהו באינתו אסורה. דיקניה מליא בשערין, האי אית ליה בדרועא שמאלא חד רשימו דחרבא, דמחא ליה חד גבר, אטר ימינא, ביומא רביעאה דשבתא, כד בעא שמשא לאתכנשא. דהא בההוא יומא, איתער עליה חד חוטא דמאדים. ההוא חוטא דבסטר שמאלא, וההוא רשימו עקימא בבשריה בעיגולא.

פירוש הסולם

רמד) שעריה קמיט גייפא וכו׳: ואם גם שערותיו קמוטות, הוא נואף. ובלילה הוא מתחבר לניאוף. לפעמים הוא נכשל באשה אסורה. זקנו מלא שערות, זה יש לו רושם בזרוע שמאלית, של מכת חרב, שהכהו איש אחד, שהיה איטר יד ימינו, ביום רביעי בשבת, בעת שהשמש רצתה לבא. כי באותו יום נתעורר עליו חוט אחד מככב מאדים, אותו החוט שבצד שמאלו. ורושם ההוא שבבשרו, שבזרוע שמאלו, היא עקום בעיגול.