זהר

רמג) וכמה גוונין דיחודא אתערו, וכלהו קשוט. מאן דעביד האי עביד. ומאן דעביד האי עביד. אבל האי יחודא דקא אנן מתערי מתתא, ברזא דקול דאיהו חד דא הוא ברירא דמלה, האי בכללא, לבתר פרט, כדאמרן.

פירוש הסולם

רמג) וכמה גוונין דיחודא וכו': וכמה אפנים של יחוד נאמרו, וכולם אמת, מי שעושה יחוד זה עושה טוב, ומי שעושה יחוד זה עושה טוב. אבל יחוד הזה, שאנו מעוררים מלמטה, בסוד הקול שהוא אחד, זה הוא בירורו של הדבר. זה הוא בכלל. כלומר, שפרשת שמע כולל בתוכו כל ג' הקוין בסוד ה' אלקינו ה', אבל חוץ מזה הוא פרט, שפרשת שמע הוא רק פרט אחד, דהיינו ז"א בסוד הימין של הדעת, כמו שאמרנו.