זהר

רמג) ותא חזי, דהכי הוא ודאי. בגין דעלמא עלאה, כל מלוי באתכסיא, ועלמא תתאה כל מלוי באתגליא בג"כ, אתכסיא לאה במערתא דכפלתא, ורחל בגלוייא דאורחא, דא בסתרא, ודא באתגליא. ובאתכסיא עלמא עלאה אתרשים, דכתיב ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות, ובגין כך קראה שמיה אשר.

פירוש הסולם

רמג) ותא חזי דהכי הוא וכו': ובוא וראה שכן הוא בודאי, כי עולם העליון, שהוא לאה, כל דבריו בהסתר, ועולם התחתון כל דבריו בגלוי. ומשום זה נסתרה לאה ונקברה במערת המכפלה, ורחל נקברה בדרך הגלוי, זו בסתר וזו בגלוי. וכן נצטיין עולם העליון בהסתר, שכתוב, ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות, ומשום זה קראה שמו אשר.
פירוש. כי השם אשר יורה על חסדים מכוסים, כמ"ש לעיל (ב"א דף י"ב אות ו') אשר, ראש דנפיק מראשית, שנתבאר שם בהסולם, שה"ס בינה שיצאה מראש א"א הנק' ראשית, שפירושו שנעשתה מכוסה ונעלמת מבחינת ראש שה"ס חכמה. כי אותיות אשר הן אותיות ראש למפרע. דהיינו בהיפך מבחינת ראש ע"ש. וכן אומר בת"ז (תק' ל"ט דף ע"ט ע"ב) מסטרא דנוקבא שהיא אמא אתקרי אשר, ומסטרא דדכורא אתקרי ראש רישא דכל רישין דהיינו א"א שה"ס חכמה. וזסו"ה באשרי וגו' ותקרא את שמו אשר, דהיינו שקראה אותו בשמה עצמה. דהיינו ע"ש החסדים המכוסים שבה. הרי שלאה נצטיינה בחסדים המכוסים שבה, ומתפארת עמהם, באופן שאפילו בעת שב' הנוקבות נעשו פרצוף אחד, ויכולה לקבל חכמה, מ"מ אינה חפצה בחכמה אלא נשארה בחסדים מכוסים, בסו"ה כי חפץ חסד הוא. וז"ס שלא מתה אז לאה.