זהר

רמג) רבי יהודה פתח, שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי'. תנינן, בשעתא דברא קב"ה עלמא, בעא למברי בר נש, אמליך באורייתא, אמרה קמיה, תבעי למברי האי בר נש, זמין הוא למחטי קמך, זמין הוא לארגזא קמך. אי תעביד ליה כעובדוי, הא עלמא לא יכיל למיקם קמך, כ"ש ההוא בר נש. א"ל, וכי למגנא אתקרינא, אל רחום וחנון ארך אפים.

פירוש הסולם

רמג) רבי יהודה פתח וכו': רי"פ, שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. למדנו, בשעה שברא הקב"ה את העולם, רצה לברוא את האדם, נתיעץ בתורה, אמרה לפניו, אתה רוצה לברוא אדם הזה, הוא עתיד לחטוא לפניך, הוא עתיד להרגיז לפניך, אם תתנהג עמו כמעשיו, הרי העולם לא יוכל לעמוד לפניך, כל שכן האדם ההוא. אמר לה הקב"ה, וכי לחנם אני נקרא, אל רחום וחנון ארך אפים.