זהר

רמג) ארבע כנפים. אריה שור נשר מרכבה יקו״ק יקו״ק יקו״ק תניינא, י״ק יקו״ק, י״ק יקו״ק, י״ק יקו״ק. לעילא מכלהו, י״ק יקו״ק חכמ״ה בינ״ה. כתר אקיק אשר אקיק.

פירוש מעלות הסולם

רמג) ארבע כנפים אריה וכו׳: ארבע כנפים שהם ד׳ החיות שבמלכות הנקראת כנף, הם המרכבה של אריה שור נשר, שבכל אחת מהן ד׳ אותיות הוי״ה הוי״ה הוי״ה, שהם ד׳ כנפים של כל אחת, מחמת שכל אחת כלולה מכל הד׳. ומה שאינו חושב החיה הרביעית בפני עצמה יתבאר להלן. המרכבה השניה של המלכות הוא י״ה הוי״ה, י״ה הויה, י״ה הוי״ה. היינו שם יו״ד ה"א שבגימטריא כ״ו, כמנין הוי״ה (כמ״ש באות רמ״ב) למעלה מכולם, מכל ד׳ החיות של ז״א ומלכות, הוא י"ה הוי״ה, שהם חכמה ובינה, כי חכמה היא יו"ד אשר במילואו נמצא ו״ד שהם ה׳ ולכן נקראת י״ה. ובינה ה״ס הוי״ה בניקוד אלקים. והם אבא ואמא. כתר שהוא א"א, הנקרא אהי״ה אשר אהי״ה, הכולל או״א עלאין שה״ס אהי״ה הראשון, וישסו״ת בקטנות נקראים אשר שה״ס ראש אותיות אשר שנפיק מראשית, ואהי״ה הב׳ ה״ס ישסו״ת בגדלות עם עיבור הזו"ן בסוד מ"ש בזהר אהי״ה: דזמין אני לאולדא.
פירוש הדברים: נתבאר לעיל (באות רמ"א) שיש ב' מיני העלאות להשלמת הכלים דמלכות שתהיה ראויה לזווג עם ז״א. וכן נתבאר שד' החיות: אדם, אריה, שור, נשר. נקראות בשם מרכבה, להיותן ד׳ ספירות העולות מבי"ע, שהם נהי״מ, ומתחברות אל נוקבא דז״א, להשלים בה עשר ספירות, שתהיה ראויה לזווג, ומתוך שזולת החיות אינה ראויה לזווג, לכן נבחן שהנוקבא רוכבת על ד׳ החיות, והן המרכבה שלה, הנושאות אותה אל הזווג.
אמנם יש ב׳ מרכבות, שהן מכונות מרכבה עליונה ומרכבה תחתונה לב׳ זווגים של קטנות וגדלות בסו״ה היות קטנות עם גדולות. ויש הפרש גדול ביניהן, כי בהמרכבה העליונה ישנן ד׳ חיות: אדם אריה שור נשר. ובהמרכבה התחתונה אינן רק ג׳ חיות: שור נשר אריה, ואדם שהיא החיה הרביעית. אין בהן בפרטות, רק בדרך של התכללות. ויש להבין את זה למה נחלקו החיות לב׳ מרכבות לב׳ זווגים ולא מספיק זווג אחד. וכן למה חסר פני אדם פרטי בהמרכבה הב׳ התחתונה. אלא הענין הוא, כי נודע בסו"ה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, אשר המלכות המכונה אבן נגנזה ברישא דלא אתיידע, שהיא הראש דעתיק, וכל פרצופי אבי״ע מן אריך אנפין ולמטה, אין בהם רק תשע ספירות מחמת שחסר בהם ספירת המלכות, אבל אין הפירוש הוא, שכל עשר הספירות של המלכות חסרות, שהרי אין שום זווג נעשה רק על מסך שבמלכות, אלא הכוונה היא על מלכות דמלכות בלבד שהיא חסרה, ותשע הספירות הראשונות של המלכות נשארו. (עיין בסולם בהקדמת ספר הזהר דף נ״ה מאמר מנעולא ומפתחא).
ולכן כשנברר ועלה אל הנוקבא, המלכות שלה מבי״ע, שהיא פני אדם, כי ז״א נקרא אד״ם, ומלכות היא פני אדם, לא עלה אליה רק תשע הספירות הראשונות שלה לבד, וט״ר שבכל פרצוף, נמצאות למעלה מחזה של הפרצוף, ומחזה ולמטה נבחן למלכות שלו, ולפי זה נמצא, שאין פני אדם שהיא המלכות העולה מבי״ע, רק מחזה ולמעלה, אבל מחזה ולמטה ששם המלכות דמלכות, אין שם פני אדם כי היא נגנזה בראש פרצוף עתיק, ואינה מתגלה בהעולמות לפני גמר כל התקונים, ונודע שכל בחינה עולה אל הבחינה שכנגדה בהמדרגה העליונה ממנה, ולכן עלה בחינת מחזה ולמעלה של פני אדם, דהיינו ט״ר של המלכות, אל בחינת מחזה ולמעלה של זו״ן דאצילות, ונעשה שם זווג שלם של ד׳ הפנים עם פני אדם, והם נקראים מרכבה עליונה, להיות ד׳ החיות שהם נהי"ם נושאות את הנוקבא לזווג העליון שמחזה ולמעלה, להיותן כולן בחינות של למעלה מחזה מכל אחת של ד׳ החיות. אמנם ג׳ העולמות בי״ע, וכן נר"ן של בני האדם, אינם יכולים לקבל השפע מן הזווג שמחזה ולמעלה, כי הם שייכים ומתייחסים אל הספירות שהן למטה מחזה דזו״ן, ולכן אחר שנעשה הזווג השלם דזו״ן בבחינת מחזה ולמעלה, בסוד המרכבה העליונה, עולה אח״כ גם בחינת המחזה ולמטה של ג׳ החיות אריה שור נשר, והן נכללות בהזווג העליון שלמעלה מחזה דזו״ן, ומקבלות שפע מפני אדם אשר שם מחזה ולמעלה, ויורדות ומשפיעות לג׳ עולמות בי״ע ולנר״ן של בני אדם. וג׳ חיות אלו נקראות המרכבה התחתונה שמחזה ולמטה בלבד, ואין בהם החיה הרביעית שהיא פני אדם רק מחמת התכללות בפני אדם שבמרכבה העליונה שלמעלה מחזה. כמבואר בזהר (בראשית א׳ אות פ״ג) סוד הכתוב רכב אלקים רבותים אלפי שנא״ן, שסוד רכב אלקים ה״ס מרכבת המלכות שנקראת בשם אלקים ובה סדר המרכבה במלת שנא״ן שהוא ר״ת של שור נשר אריה, ונון שבסוף, רומזת על התפשטות פני אדם מן ההתכללות שבמרכבה העליונה שלמעלה מחזה.
והנה יש ב׳ מרכבות בז״א וב׳ מרכבות במלכות, מחמת שהם כלולים זה בזו, וזו בזה. ונודע בסוד שמי עם י״ה שבגימטריא שס״ה, שסוד שס״ה מצות ל״ת הם שלש ספירות נה״י וחצי תפארת שכל אחת מהן בסוד מאה הרי הן ש״נ בחינות ולהיותן תקון החכמה, שה״ס ג״ר י״ה לכן נתוסף עליהן עוד ט״ו, שבגימטריא י״ה והם שס״ה בחינות. אמנם כל כחם של שס״ה תקונים אלו להעלים החכמה שממעלה למטה, ולהמשיכה רק בדרך עליה, ממטה למעלה כטבע החסדים, שבא מחג״ת דז״א ששם הקו האמצעי וכן החסדים המרובים, ולכן נה״י אלה הם בסוד י״ה הוי״ה ששם י״ה הרומז על תקוני הארת החכמה כלול מהוי״ה שלימה, דהיינו מהארת החסדים גם כן, בסוד זכרי עם ו״ה הם רמ״ח, שרמ״ח שהם תקוני החסדים, שעל ידם מתתקנים הנה״י המאירים בהארת חכמה בדרך עליה.
וזה אומרו (באות רמ״ב) ואית נגונא דסלקא בעשר, דהיינו המרכבה הראשונה והעליונה של ז״א, ודא איהו יו״ד ה"א וא״ו ה״א, והם עשר אותיות של שם מ״ה שהוא ז״א בגימטריא אדם. ועלייהו אתמר ידיו גלילי זהב, שחג״ת שהם ידים שלו עולים בעת שמקבלים המוחין דגדלות ונעשים לחב״ד שאז כל ספירה שלו נעשית כלולה מיוד, ודורש ידי״ו מלשון יודין, וגלילי זהב ה״ס מוחין דגדלות. ואז מאירים ד׳ הפנים של החיות פני אריה שור פני נשר פני אדם, וכל אחת כלולה מכל הד׳ והן ט״ז בחינות, שמאירות מחזה ולמעלה עם פני אדם. ואית נגונא דסליק בשית, דהיינו בעליה א׳ של נה״י בלי מלכות שה״ס פני אדם, הה״ד שוקיו שה״ס נה״י שנקראים שוקיים, עמודי שש שהם חג״ת הכלולים בנה״י והם סוד מוחין דקטנות שכל ספירה כלולה מחג״ת נה״י לבד שהם שש ספירות. וה״ס הכתוב י״ה הוי״ה צור עולמים, כי כל ספירה מנה״י נקראת בשם י״ה הכלול מכל השם, בסוד י״ה י״ה במלוי יו"ד ה"א שבגימטריא כ״ו, וביאורו הוא מפורש לעיל בסוד שמ״י עם י״ה שס״ה. וה״ס המרכבה התחתונה של ז״א, שד׳ הפנים של החיות הם ג׳ פעמים י״ה י״ה י״ה שהם ארי״ה שו״ר נש״ר. ופני אדם שהיא מלכות היא מן ההתכללות בפנים שלמעלה, ומרומז בג׳ פעמים י״ה שבגימטריא אדם.
ובאות רמ״ג מבאר ב׳ המרכבות שבמלכות, הנקראת כנף, מחמת שהיא בסוף הספירות, כמו הכנף שבסוף הבגד. ואומר, ארבע כנפים אריה שור נשר, מרכבה הוי״ה הוי״ה הוי״ה, שד׳ אותיות שבכל שם הן ד׳ הכנפים לכל אחת מג׳ החיות אריה שור נשר, כי פני אדם לחוד אין כאן במרכבות של המלכות רק מהתכללות שבפני אדם שלמעלה מחזה, ומזה יש כנף הרביעי לג׳ החיות הראשונות, שהיא מהתכללות של פני אדם המשלימן לד׳. ולכן יש ג׳ הויות וה׳ אחרונה היא פני אדם הכלול בהם. תניינא י״ה הוי״ה, י״ה הוי״ה, י״ה הוי"ה, הוא המרכבה השניה של מלכות שהיא מחזה ולמטה של המלכות, נגד המחזה ולמטה של המרכבה התחתונה של ז״א, ומה שכאן ג׳ החיות הן בשמות י״ה הוי״ה כל אחת, ובז״א כתוב רק ג׳ פעם י״ה, הוא משום שעיקר מקום גילוי החכמה אינו בז״א אלא במלכות, שע״כ נקראת המלכות חכמה תתאה או חכמת שלמה, שבה מתגלה חשבון כ״ו דהיינו הוי״ה שלימה המאירה הן בחכמה והן בחסדים הכלול בחשבון יו״ד ה״א.