זהר

רמב) והאי נפקא, מרזא דבוצינא דלעילא, דמדידו דהאי לתתא מהאי מדידו דלעילא אשתכח. מדידו דלתתא, אלף וחמש מאה סטרין, וכל סטרא וסטרא תריסר אלפי אמין, ועל דא אמה חד אזיל בכלהו, וההוא אמה דמדיד דא, אתפשט קו משחתא ואתגלייא אמה ומדיד, וכן בכל אינון משחתי.

פירוש הסולם

רמב) והאי נפקא מדזא וכו': וקו המדה הזו, יוצא מסוד המאור שלמעלה, שהוא בינה, שהמדידה ההיא שלמטה שבמלכות, נמצאת מהמדידה שלמעלה, שבבינה. המדידה שלמטה, היא אלף וחמש מאות בחינות, וכל בחינה ובחינה י"ב אלפים אמות, ועל כן אמה אחת הולכת בכולם, שכל אמה תופשת שיעור הזה, ואמה ההיא שבקו המדה, שמדדה זה, הולך עוד ומתפשט קו המדה ונגלית בו אמה שניה, ומודד עוד אמה. וכן בכל אלו המדות.
פירוש, קו המדה אין המדה שלו נמשכת ממלכות עצמה כמו קנה המדה, שהוא מסך דמנעולא כנ"ל. אלא הוא בחינת מסך דמפתחא, שפירושו שהמלכות ממותקת בבינה, וקבלה צורת בינה. וז"ש, דמדידו דהאי לתתא, שהמדידה הנמצאת למטה במלכות אינה מכח עצמה כמו קנה המדה, מהאי מדידו דלעילא אשתכח, שמכח עלית המלכות לבינה, קיבלה ממנה הקטנות והגדלות, וכל המדידות שבמדרגותיה.
וכל אמה ואמה פירושה, שיעור מדת המוחין שאפשר להמשיך ממעלה למטה. והנה המוחין באים בג' קוין, שקו ימין הוא חסדים וקו שמאל הוא חכמה, וקו אמצעי כלול משניהם מחסרים ומחכמה, ונודע, שהיריעות הן בחינת שמים, שהוא ז"א, שהחכמה מכוסה בו ורק החסדים, בלבדם מאירים בו. והמוחין דהארת חכמה, ספירותיהם בסוד אלפים, בסו"ה ואאלפך חכמה. וז"ש, מדידו דלתתא, דהיינו מדידה הנמשכת ממעלה למטה, אלף וחמש מאה סטרין, דהיינו קו וחצי קו, שהם קו ימין שלם, שהוא אלף, וחצי קו אמצעי מבחינת החסדים שבו, שהוא חצי אלף, דהיינו חמש מאות. אבל האלף וחמש מאות, שמקו שמאל ומחצי קו האמצעי מבחינת החכמה שבו, אינן מתגלות בו. אמנם אע"פ שאנו אומרים, שרק אלף וחמש מאות הימנים נמשכים, שהם רק החסדים, אל תטעה, שהם חסדים בלבד בלי התכללות מקו שמאל שהוא חכמה, לזה אומר, וכל סטרא וסטרא תריסר אלפין אמין, כי סוד י"ב, הוא ד' ספירות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קוין, ימין שמאל ואמצע, ואומר, שכל בחינה ובחינה מאלו אלף וחמש מאות כלולה מי"ב אלפין אלו, שיש בהם בהכרח הארת השמאל, אמנם מה שנבחנים לקו וחצי של ימין בלבד, הוא משום השליטה, כי השליטה היא לימין בלבד, והשמאל הוא רק בדרך התכללות.