זהר

רמב) ואי תימא, לאה אמאי לא מיתת, בההוא זמנא. אלא בגין דביתא בעלמא תתאה איהו, וכלא מניה הוו לאתתקנא, ולאו מעלמא עלאה, ובג"כ לא מיתת בההיא שעתא. וכל עובדוי דלאה באתכסיא אינון, בגין דעלמא עלאה איהו באתכסיא, ולאו באתגליא, ובגין כך לא אדכר מיתתה דלאה, כמיתתה דרחל.

פירוש הסולם

רמב) ואי תימא לאה וכו': ושואל, ואם תאמר, למה לא מתה לאה באותו הזמן, שנשלמו י"ב השבטים, וב' הנוקבין דז"א נעשו לאחת, שהרי אז נתבטלה גם בחינת לאה כמו בחינת רחל, וגם לאה היתה צריכה למות כמו רחל. ומשיב, הוא משום שהבית הוא בעולם התחתון, דהיינו בנוקבא שמחזה ולמטה הנקראת רחל, והכל צריכים להתתקן ממנו, כלומר שבשלמותו תלוי שלמות כל התחתונים שבבי"ע, ולא מעולם העליון, וע"כ אין בחינת עולם העליון, שהוא לאה, מתבטל במשהו, אפילו אחר שנשלמו י"ב השבטים, כלומר שגם אז היא בחסדים מכוסים כמטרם השלמות. ומשום זה לא מתה לאה באותו הזמן, כי לא נתבטלה, כמבואר.