זהר

רמב) ובג"כ, תפלת ערבית רשות, דהא אתכלילת בצלותא דיומא, בגין לאתנהרא, והשתא לאו זמנא איהו. ואוקימנא לה, דהא לא אתגליא נהורא דיממא, דינהיר לה, ואיהי שלטא בחשוכא, עד זמנא דפלגות ליליא, דאשתעשע קב"ה עם צדיקיא, בגנתא דעדן, וכדין איהו זמנא לאשתעשעא בר נש באורייתא, כמה דאתמר.

פירוש הסולם

רמב) ובגין כך וכו': ומשום זה תפלת ערבית רשות. כי היא נכללת בתפלת היום, כדי שתהיה מאירה, כלומר, שאז נעשה זווג על המסך הזה המוציא קומת החסדים שה"ס יום, ועתה בלילה אין הזמן לזה, וביארנו זה, אשר אין אור היום, שה"ס חסדים, נגלה עתה להאיר אל הנוקבא, והיא שולטת בחשכה עד הזמן דחצות לילה, שאז הקב"ה משתעשע עם הצדיקים בגן עדן, ואז הוא הזמן, שאדם ישתעשע בתורה כמו שאמרו.