פירוש הסולם
רמב)
ותפילין אתוון דשמא וכו': והתפלין הן אותיות השם הקדוש ממש. וע"כ, ראשך עליך ככרמל, הוא, אלו התפילין של ראש.
ודלת ראשך, היא אותה תפלה של יד, שהיא מלכות, שהיא עניה כלפי מעלה, ז"א, וגם כן יש לה שלמות כעין של מעלה.
פירוש, המלכות ה"ס תפלה של יד, ואיהי
מסכנא לגבי עילא שהיא עניה כלפי עלמא עלאה. שהרי עלמא עילאה בינה אשתתפא בה, (כנ"ל בפקודא תשיעאה), בכדי להשלימה,
אוף הכי שלימו אית לה כגוונא דלעילא אעפ"כ, יש לה שלימות כעין של מעלה. כי היא מקבלת עתה כל אותה שלימות של עלמא עילאה בינה. והיינו ע"י יחודא תתאה דבשכמל"ו שנתבאר לעיל בפרשה רביעאה דז"א, וכיון שאינה נוק' שבגופו דז"א, אלא שהיא נוקבא דז"א הנפרדת, ע"כ היא נוטלת ממנו כל ד' הפרשיות שהם חו"ב חו"ג דז"א, להיותה פרצוף נבדל ושלם, אלא שהם בבית אחד, ולא בד' בתים מיוחדים כמו התפילין דז"א. והטעם הוא, כי פרשה ה"ס האור, והבית שלה ה"ס הכלי. ונודע שמכל זווג נמשך אור וכלי. ולפיכך הז"א, שד' הפרשיות, שהם ד' המוחין שלו חו"ב חו"ג, נמשכים לו בארבעה זווגים, יש לו ג"כ ד' בתים, לכל פרשה בית מיוחד. אבל הנוק', שבה עצמה אין שום זווג, אלא שמקבלת כל ד' המוחין, שהן ד' הפרשיות, בזווג אחד מן הז"א, לכן אין לה, אלא בית אחד לכל ד' הפרשיות.
