זהר

רמב) תנן התם, ר' יהודה בר אלעאי אומר, שבעה גלוסמוי פריסן, אתגליפו בתלתין ותרין אלפין פליגאן, והוה פריס בהו חד שיעורא דעלמא, עד דמתח ליה לארבע זיווין, ואסמך על סמכיה. הה"ד אנכי ה' כו' נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מי אתי.

פירוש הסולם

רמב) תנן התם ר' וכו': שם למדנו, ר' יהודה בר אלעאי אומר, שבעה לבושיו, דהיינו ז' ספירות דז"א, הפרושים, נחקקו בל"ב אלף חלקים, והיה משער בהם שיעור אחד, של העולם. עד שמתחו לארבע מיני זיו, והעמידו על מעמדיו. ז"ש אנכי ה' וגו' נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מי אתי. גלוסמוי פירושו לבושיו, לפי הענין, מלשון גלימא (תענית כ"ג:). פליגאן, פירושו חלקים, מלשון, מי פלג (איוב ל"ח).
פירוש. כבר נתבאר שהחכמה הנמשכת ע"י קו שמאל, שהוא בינה שחזרה להיות חכמה, נקרא ל"ב נתיבות החכמה. וז"ש, שבעה גלוסמוי פריסן, שהם ז' ספירות דז"א, אתגליפו בל"ב אלפין פליגאן דהיינו שקבלו ל"ב נתיבות החכמה, כי החכמה מכונה בשם (דפו"י דף ג' טור א') אלפים, מלשון ואאלפך חכמה. והוה פריס בהו חד שיעורא דעלמא, שהיה משער, דהיינו שהיה ממשיך, שיעור אחד של העולם, דהיינו שיעור הארה של קו אחד בלבד משלשת הקוין, דהיינו רק הארת החכמה מקו שמאל בלבד. שאז היה העולם מתמוטט כנ"ל. עד דמתח ליה לארבע זיווין, דהיינו שהמשיך כל ג' הקוין והמלכות המקבלת מהם. ואז, ואסמך על סמכיה, העמיד העולם על קיומו.