https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / במדבר / פנחס / מאמר פגיעה איהו פיוסא רלח-רמג
- כתבי בעל הסולם / זהר עם פירוש הסולם / במדבר / פנחס / מאמר פגיעה איהו פיוסא רלח-רמג
אות רמב
זהר
רמב) ובג"ד איהי אמרת, מי יתנני במדבר מלון אורחים. דהות רשו בפני עצמה, ולאו עם אינון דקבעין לה חובה עמהון, בלא חתן דילה. ובכל שעתא דב"נ מצלי, קב"ה אקדים ונטר לה. ורזא דמלה, והאיש משתאה לה. ולית איש אלא קב"ה. הה"ד יי' איש מלחמה. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, כגון ויצא כברק חצו.
פירוש הסולם
רמב) ובג"ד איהי אמרת וכו': ומשום זה היא אומרת, מי יתנני במדבר מלון אורחים, שאז היתה רשות בפני עצמה, ולא עם אלו הקובעים אותה חוב עמהם, בלא חתן שלה. ובכל שעה שאדם מתפלל, מקדים הקב"ה ושומר אותה. וסוד הדבר, והאיש משתאה לה. ואין איש אלא הקב"ה, ז"ש ה' איש מלחמה. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת כמו ויצא כברק חצו.
פירוש. בלילה שהוא זמן החושך, ה"ס שליטת הדינין, שה"ס שליטת קו שמאל, ונודע ששליטת השמאל בלי ימין הוא חושך, (כנ"ל ב"א מ"ז ד"ה נפק) כי שליטת הימין, שה"ס אור החסדים, ה"ס אור היום. ולפיכך צריכים להתפלל תפלת ערבית, לזווג אותה עם ז"א שה"ס קו האמצעי, שאז היא משומרת מפני הס"א, שלא ימשכו ממנה השפע ממעלה למטה. וכמו שהלילה הוא שליטת השמאל מבחינת הזמן, כן הוא המדבר, שליטת השמאל מבחינת המקום. וע"כ הוא מקום נחש שרף ועקרב. וז"ש, מי יתנני במדבר מלין אורחים דהות רשו בפני עצמה. כלומר, שהשכינה מצפה ואומרת מי יתנני במדבר שהוא מקום שליטה של השמאל, להיות בזווג עם ת"ת ויסוד הנקראים אורחים. וז"ס, מלון אורחים. כי המתפלל תפלת ערבית מתקן אותה בזווג הזה. ואז היא נבחנת רשות בפני עצמה. כלומר ששפע החכמה שבה נשארת ברשותה, ואינה נמשכת ממעלה למטה, כי זה הוא תקון קו האמצעי שה"ס ת"ת ויסוד, (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) וז"ש, דהות רשו בפני עצמה. ועל המתקן הזה מחכה המלכות ואומרת מי יתנני וגו', ולאו עם אינון דקבעין לה חובה עמהון בלא חתן דילה, כי אז היא שמורה, שלא ימשכו ממנה שפע החכמה ממעלה למטה, כי המה קובעים אותה לכף חוב, ומפרידים אותה מן החתן שלה, שהוא קו האמצעי, וז"ש, ובכל שעתא דבר נס מצלי, קב"ה אקדים ונטר לה, כי ע"י התפלה האדם מיחד המלכות עם הקב"ה, שהוא קו אמצעי, שהוא מקדים ושומר אותה מפני החצונים והרשעים שלא ימשכו ממנה ממעלה למטה. ורזא דמלה, והאיש משתאה לה וכו' שהקב"ה מצפה להזדווג עמה. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, שזה מרמז שבטרם כלה המתפלל את תפלתו נעשה הזווג, שה"ס והנה רבקה יוצאת, אשר רבקה הוא אותיות הברק. שהוא כמו ויצא כברק חצו, אשר ברק רומז על הזווג היורה כחץ.