זהר

רמב) א״ל דעתא אתיא בשית דרגין, וכל חד נטיל חולקיה, מה דאשתאר, קל איהו. אבל יקירא דא, אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל, דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת, אלא על מה דכתיב, הנה יי׳ רוכב על עב קל. וההוא עב קל אקרי דעת, מההיא כלה יראת יי׳, ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה, אבל אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא.

פירוש הסולם

רמב) א״ל דעתא אתיא וכו׳: אמר לו הדעת דז״א בא בששה מדרגות, וכל אחד לוקח חלקו, מה שנשאר הוא קל. אבל יקרה הזו, שהיא המלכות. דמנעולא, אם לא אשת כסילות שהשתתפה בה. בדבר זה לא תשאל. כי כאן אסור השאלה. כי ידעתי דמה שאמרת שאשתך מתה, ואינך יודע ממנה כלום, לא על אשתך שאלת. אלא על מלכות דמנעולא כנ״ל. אלא, מותר לשאול, על מה שכתוב, הנה ה׳ רוכב על עב קל. ואותו עב קל נקרא דעת של כלה ההיא יראת ה׳, שהיא המלכות, והיא עומדת באמצע, כמו דעת העליון, אבל נקראת קל. והנה ידעתי השאלה שלך מה היא.
פירוש. הדעת בא בששה מדרגות, דהיינו שממשיך רק ו״ק דחכמה בהכרעתו בין ימין לשמאל. וז״ש, הטעם מה שנשים דעתן קלה, שאין בהם אלא דין קל של המפתחא, שהוא משום כי, דעתא אתיא בשית דרגין, דהיינו שבכח הדינים שבו, ממנעולא וממפתחא (כנ״ל לך י״ג ד"ה ונתבאר) אינו ממשיך רק ששה קצוות דחכמה, ולא הג"ר. וכל חד נטיל חולקיה, וכל אחד מן הקוין לוקח חלקו, כי המנעולא מאירה בקו ימין והדינין דדכורא בקו שמאל. מה דאשתאר קל איהו, מה שנשאר מן הדינים שלא נמתקו ע״י דעת דז״א הוא נקרא קל. כי היא בחינת מפתחא שדיניה קלים וראויה לקבלת החכמה בהקסה״ז דף מ״ה ד״ה ההיא). וז״ש, וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת ה׳, ואיהי קיימא באמצעיתא דהיינו שהוא משמש לקו אמצעי שלה כמו הדעת דז״א.