זהר

רמב) ואית נגונא דסלקא בעשר, ודא איהו יוד קא ואו קא. ועלייהו אתמר ידיו גלילי זהב. ואית נגונא דסליק בשית, הה״ד שוקיו עמודי שש, י״ק יקו״ק, צור עולמים, י״ק י״ק י״ק אד״ם.

פירוש מעלות הסולם

רמב) ואית נגונא דסלקא וכו׳: ויש ניגון היינו תפלה העולה בעשר, דהיינו קומה שלימה של מוחין דגדלות דז״א, וזהו יו״ד ה״א וא״ו ה״א, שהן עשר אותיות הרומזות על ע"ס דז"א, שהוא מרומז בשם מ״ה, שבגימטריא אדם שהוא ז״א. ועליהם נאמר ידיו גלילי זהב, שידים שה"ס חג״ת, שעלו ונעשו לחב"ד, שה״ס מוחין דג״ר הנקראים גלילי זהב, ואז כל ספירה כלולה מי׳. כמ״ש בזהר משפטים (אות תק״כ) רישא דמלכא אתתקן בחסד ובגבורה. ויש נגון היינו תפלה, שעולה בשש, דהיינו ג"ר דו״ק שהם מוחין דקטנות. זהו שכתוב שוקיו עמודי שש. ששוקיים ה"ס נה"י, הכלולים גם מחג״ת ולכן הם עמודי שש, בסוד ג״ר דו״ק, אבל ג״ר שהם מוחין דגדלות, אין להם. בסו״ה י״ה הוי״ה צור עולמים, היינו כמ״ש הרב (בע״ח שער ז׳ סוף פרק א׳) וז״ל כי זה סוד הפסוק סולו לרוכב בערבות כי ביה שמו ויש לדקדק בהפסוק דהיה לו לומר י"ה שמו, מהו בי"ה שמו, אך הענין הוא, כי כל השם כלול בי״ה, וזהו בי"ה שמו כי י"ה במילואו הוא יו״ד ה״א גימטריא כ״ו, שהוא הוי״ה, הרי כי בי״ה הוא שם הוי״ה ממש, עכ"ל. וד׳ חיות המרכבה הם י״ה י״ה י״ה אדם.