זהר

רמא) כתיב הנה מקום אתי, מקום אתי, ודאי דא איהו מקום טמיר וגניז, דלא אתיידע כלל. משמע דכתיב אתי, אתר דלא אתגליא, וקיימא טמירא, ודא איהו אתר עלאה לעילא לעילא, היכלא עלאה טמיר וגניז. אבל דא, איהו אתר לתתא כדקאמרן. ודא איהו מקום דאתפרש לעילא, ואתפרש לתתא, ובג"כ אל יצא איש ממקומו ביום השביעי.

פירוש הסולם

רמא) כתיב, הנה מקום אתי: מקום אתי, ודאי זה הוא מקום נסתר וגנוז שלא נודע כלל, שהוא בינה. זה משמע, משכתוב אתי, יורה שהוא מקום שלא נגלה, ועומד בסתר, וזה הוא מקום עליון למעלה למעלה דהיינו היכל העליון הנסתר והגנוז, שהיא בינה עלאה, אבל מקום זה שבכאן, הוא מקום שלמטה, דהיינו המלכות, כמו שאמרנו. וזה הוא מקום שמתפרש למעלה בבינה ומתפרש למטה במלכות. וע"כ אל יצא איש ממקומו ביום השביעי.