זהר

רמא) אלא, בחזיונא דרוח קדשא אתיידע, ואינון בחיזו דעינא סתימא, למנדע דתלתא אלין אחד. ודא איהו רזא דקול דאשתמע, קול איהו חד, ואיהו תלתא גוונין, אשא ורוחא ומיא, וכלהו חד, ברזא דקול. אוף הכא: יי' אלהינו יי' אינון חד. תלתא גוונין, ואינון חד.

פירוש הסולם

רמא) אלא בחזיונא דרוח וכו': אלא במראה של רוח הקודש נודע, כשהם בסוד המראה של עין הסתום (כנ"ל וארא אות כ"ז עש"ה), לדעת ששלשה, דהיינו ג' קוין המרומזים בה' אלקינו ה', הם אחד, וזהו סוד הקול שנשמע, שקול הוא אחד, ובו ג' בחינות, אש רוח ומים, וכולם אחד בסוד הקול. אף כאן, ה' אלקינו ה', הם אחד, ג' בחינות, והן אחד.
פירוש. ז"א ה"ס רוח וקו אמצעי. בשעה שעולה לבינה הנקראת אזן, ומכריע בין ב' הקוין ימין ושמאל אשר שם, הנקראים מים ואש מתיחדים בו ב' הקוין מים ואש, ונקרא קול הנשמע. וז"ש, ודא איהו רזא דקול דאשתמע, שעל ידו נפתחו האורות דבינה ונשמעים לחוץ, כלומר שמתפשטים לחוץ, וז"ש, קול איהו חד, ואיהו ג' גוונין אשא ורוחא ומיא, כי כולל בתוכו כל ג' הקוין המכונים אש רוח ומים כנ"ל. ומתוך שג' קוין האלו אינם יכולים להאיר זה בלי זה אלא בבת אחת, כי קו ימין בלי שמאל הוא חסר ג"ר. ושמאל בלי ימין, הוא חכמה בלי חסדים שאינה יכולה להאיר, ובלי קו האמצעי אין השמאל מתיחד בימין, הרי שג' הקוין תלוים זה בזה, ואינם מאירים רק בבת אחת. וז"ש, וכלהו חד ברזא דקול. שבסוד הקול נעשו כל הג' אחד, ואם היה חסר אחד מהם לא היה הקול נשמע. ועל דרך זה נבחן אבא לקו ימין, ואמא לקו שמאל, וז"א עולה ומכריע ביניהם בסוד קו האמצעי. וז"ש, אוף הכא, ה' אלקינו ה', אינון חד, כי ה', הוא סוד אבא וקו ימין. אלקינו, ה"ס אמא וקו שמאל. ה' ה"ס ז"אקו האמצעי המכריע בין אבא ואמא. וכיון שהם בסוד ג' קוין, הרי גם הם אינם מאירים זה בלי זה אלא בבת אחת, וז"ש, ואינון חד. כמו שנתבאר אצל הקול.