זהר

רמא) בגין דצלותא איהי כלה, הה"ד אתי מלבנון כלה אתי וגו'. אתקרי הכא אתי. ובאורייתא דבכתב אתמר עלה, הנה מקום אתי. ובגין דאיהי אתקריאת מקום בעלמא דין, אתמר בה ויפגע במקום וילן שם.

פירוש הסולם

רמא) בגין דצלותא איהי וכו': בא לתרץ מה שבתחילה (באות ר"ז) אמר על ויפגע במקום, ולית פגיעה אלא צלותא. שה"ס תפלת ערבית, ואח"כ (באות רל"ח) אומר אלא פגיעה איהי פיוסא דכד ייתי חתן לגבי כלה וכו'. שלפי"ז ויפגע במקום, פירושו יחוד חתן וכלה. וזה שמתרץ ואומר, משום שתפלה היא כלה, דהיינו מלכות, ז"ש, אתי מלבנון כלה אתי וגו'. הרי שהמלכות נקראת כאן אתי, ובתורה שבכתב נאמר עליה, הנה מקום אתי, הרי שמקום פירושו מלכות, כמן אתי. ומשום שהמלכות נקראת מקום בעולם הזה, נאמר בה. ויפגע במקום וילן שם. פירוש. כי ויפגע במקום, פירושו שפגע במלכות הנקראת מקום, ונקראת תפלה, ונקראת כלה. ולפיכך הפירוש הוא, שהחתן שהוא יעקב, שה"ס ז"א, פגע ובא אל הכלה שהיא מלכות הנקראת מקום. וכן אפשר לומר, שפגיעה היא, שתקן תפלת ערבית, כי תקון תפלה, פירושו ג"כ יחוד חתן וכלה. כי תפלה ה"ס המלכות. וב' הפירושים דבר אחד הוא.