זהר

רלט) והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו. אל זקני עירו, אל זקני עירם, ואל שער מקומם, מבעי ליה, מאי אל זקני עירו, ואל שער מקומו. אלא, אל זקני עירו, דא קב"ה, ואל שער מקומו, דא כנסת ישראל. זקני עירו, אלין יומין קדמאין, יומין עתיקין דכלא. שער מקומו, דא מוסף שבת.

פירוש הסולם

רלט) והוציאו אותו אל זקני עירו וגו': שואל, אל זקני עירם ואל שער מקומם היה צריך לומר, מהו אל זקני עירו, ואל שער מקומו, בלשון יחיד. ומשיב, אלא אל זקני עירו, זהו הקב"ה. ואל שער מקומו, זו היא כנסת ישראל, המלכות. ומפרש, זקני עירו, אלו ימי קדם ימים עתיקים, מכל. שה"ס הג"ר דז"א שלפניהם המשפט. שער מקומו, זהו מוסף שבת, שהוא הג"ר דמלכות הנתוספים לה בשבת.