זהר

רלח) דהא איהי קיימא ברזא דתשע, וקרינן תשע, ואינון שית דחול, ותלת בשעתא דאתער שמאלא בשבתא, ולאתכללא כלא כחדא. ואיהי מתעטרא בהו, בתלת סטרין, כגוונא דתלת סטרין עלאין, דאינון כללא דפרשתא דשבתא. זכאה חולקיה מאן דזכי ליקרא דשבתא, זכאה איהו בתרין עלמין, בעלמא דין, ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

רלח) דהא איהי קיימא וכו': כי המלכות עומדת בסוד תשע ספירות, וע"כ קוראים אנו תשעה אנשים, שהם ששה אנשים שהם חג"ת נה"י שלה בחול, בב' ובה', ושלשה אנשים שהם ג"ר שלה, בשעה שנתעורר השמאל בשבת, דהיינו במנחה בשבת, ולכלול כולם כאחד. והיא מתעטרת בהם בג' צדדים ימין שמאל, אמצע, כמו ג' צדדים עליונים, חג"ת שהם בכלל הפרשה של שבת, שאנו קורים בבוקר. פירוש. אע"פ שאנו אומרים, שבמנחה דשבת המלכות מקבלת מצד שמאל, אין הפירוש מצד שמאל לבד, אלא שמקבלת מכל ג' הקוין, והכוונה היא רק בשליטת השמאל. אשרי חלקו מי שזכה ליקרו של שבת, אשרי הוא בב' עולמות, בעולם הזה ובעולם הבא.