זהר

רלח) ת"ח, כד קב"ה עביד דינא בעלמא, שליחא חדא עביד ליה, והשתא חמינן תרי שלוחי, אמאי, וכי לא סגי בחד. אלא חד הוה, ומה דאמר תרי, חד הוה לאפקא ליה ללוט, ולשזבא ליה, וחד למיהפך לקרתא, ולחבלא ארעא, ובגין כך אשתאר חד.

פירוש הסולם

רלח) ת"ח כד וכו' : בוא וראה, כאשר הקב"ה עושה דין בעולם, שליח אחד עושה אותו, ועתה, בהפיכת סדום, אנו רואים ב' שליחים כמ"ש ​ויבאו שני המלאכים סדומה. וכי לא די מלאך אחד. ומשיב, אלא אחד היה, ומה שאומר הכתוב שני מלאכים, אחד היה להוציא את לוט ולהציל אותו. ואחד היה להפך העיר ולהשחית הארץ. ומשום זה היה רק אחד בהפיכת סדום.