זהר

רלז) והכא לא אמר אלא איש, ולא אמר איש לבוש הבדים. אלא, בשעתא דעביד שליחותא למעבד דינא, או לאחזאה דינא, אקרי לבוש הבדים. ובשעתא דלא אתי להכי, אשתני לגוונא אחרא, כפום שליחותא, הכי שני חיזו דיליה באינון לבושין, ואשתני מלבושין ללבושין, בגין דאיהו תדיר בסטר שמאלא, וכמה גוונין אינון דאתלבש בהו, וכל אינון דאתיין מסטריה.

פירוש הסולם

רלז) והכא לא אמר וכו': וכאן אינו אומר אלא איש, ואינו אומר איש לבוש הבדים (כמ"ש יחזקאל יוד ב') אלא בשעה שעושה שליחות לעשות דין, או להראות דין בחזיון, נקרא לבוש הבדים, ובשעה שאינו בא לזה, נשתנה לאפן אחר, כפי השליחות כך נשתנה המראה שלו באלו הלבושים, ומשתנה מלבושים ללבושים, לפי השליחות. אמנם הוא תמיד בצד שמאל, שגבריאל הוא בשמאל המרכבה, וכמה אפנים הם שנתלבש בהם, וכל אלו הבאים מצדו.