זהר

רלז) שמע רבי חייא ואמר, אי עלאין עסקין בביתא, ואנא יתיב אבראי, בכה. שמע ר"ש ואמר, ודאי שכינתא לברא, מאן יפוק. אמר רבי אלעזר בריה, אי אנא קלינא, לא קלינא, דהא שכינתא ברא מננא, ליעול שכינתא, ותיהוי אשתא שלימתא. שמע קלא דאמר, עד לא סמכין אסתמכו, ותרעין לא אתתקנו, ומזוטרי דבוסמיא דעדן דכען הוא, לא נפיק ר' אלעזר.

פירוש הסולם

רלז) שמע ר' חייא וכו': שמע ר"ח, ואמר, הן העליונים עוסקים בתורה בפנים הבית, ואני יושב מבחוץ. בכה. שמע ר"ש, ואמר ודאי שהשכינה היא מבחוץ, דהיינו עם ר' חייא, מי יצא ויכניסנו. אמר ר' אלעזר בנו, אם אשרף, ביציאתי דרך המסך של אש, לא אהיה נשרף, כי השכינה היא מחוץ ממנו, אצל ר' חייא, תכנס השכינה, ותהיה האש של המסך בשלמות. שמע ר' אלעזר קול שאמר, עוד לא נסמכו העמודים, שה"ס ג' קוין, ועוד לא נתקנו השערים, דהיינו נ' שערי בינה, ומקטני הבשמים שבעדן הוא עתה. דהיינו מקטני הנשמות המכונות בשמים כלומר שעוד לא זכה ר' חייא למדרגות שבעולם התקון שהם בעיקר תקון ג' קוין ונש"ב, וע"כ אינו ראוי להכנס מבפנים למסך. וע"כ לא יצא ר' אלעזר להכניסו.