זהר

רלז) אמר רבי ייסא, בני השפחות, קשירו קשרין, ארבע קשרין, דאצטריכו לתקונא. ואמר רבי אלעזר, דבגין כך נפקי לבר אינון קשרין, ואע"ג דכלהו חד, ומכאן ולהלאה כלהו חד, באורח מישר ועל דא, כלהו שבטין סלקין בסהדותא דלעילא, הדא הוא דכתיב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה'.

פירוש הסולם

רלז) אמר ר' ייסא וכו': בני השפחות קשרו קשרים, ארבעה הקשרים שצריכים לתקון. (כמ"ש לעיל דף ס"ג ד"ה תו ע"ש) ואמר ר' אלעזר, משום זה אלו הקשרים יוצאים ובולטים לחוץ מן הגוף, ואע"פ שכולם אחד. כלומר אע"פ שכבר נתקנו בסוד וכל אחוריהם ביתה מ"מ נשארו בולטים מחוץ לגוף להיותם מתחילה מטרם היחוד, ריקנים בלי אור כלל. (כמ"ש שם ד"ה דהא ע"ש) ומכאן ולהלאה, כלומר שאר הקשרים, הם כולם אחד בדרך מישור, שאינם בולטים מגוף (דף ס"ד בד"ה כל ע"ש). ועל כן כל השבטים עולים בעדות של מעלה, שהם המוחין דבינה הנק' עדות, בסו"ה ונהר יוצא מעדן. וזהו שכתוב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה'.