זהר

רלז) אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם, לציפרא, דמצפצפין לה בנהא בכל יומא, בכמה צפצופין, ואיהי רביעית עלייהו. בתר דאתרביאו גדפייהו דבנהא, פרחו כלהו בתר אימא. צייד חד הוה חכים, בעא לציידא לון, מה עביד צייד, נטל לאמא דלהון, וקשיר לה, ואיהי צווחא בגין בנהא, שמעו בנין קלא, ונחתו לגבה, וקשירו לון. כגוונא דא אמא עלאה, דאתמר בה, והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, ואינון ישראל מצפצפין לה בכמה צפצופן דצלותין וכו׳.

פירוש מעלות הסולם

רלז) אלה מועדי ה׳ וגו': כתוב אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם, ומפרש מהו הפירוש מקראי קדש, אשר תקראו. משל לצפור אשר בניה מצפצפים לה בכל יום כמה צפצופים, והיא רובצת עליהם, לאחר שנתגדלו כנפיהם של הבנים, פרחו כלם אחר אמם. היה ציד אחד חכם רצה לצייד אותם, מה עשה. לקח את אמם וקשר אותה והיא צווחה אל בניה, שמעו הבנים קולה וירדו אליה וקשר אותם הצייד. כעין זו אם העליונה היינו בינה, שנאמר בה והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, וישראל הם מצפצפים אליה בכמה צפצופים של תפלות וכו' (עי׳ בסלם פרשת פנחס אות תשפ״ו מאמר ישראל ידעי למצד צידא טבא).