פירוש הסולם
רלו)
לשון אחר. וכל עשב השדה, ע"ב ש', תלת עלין, דאנון ש' יאהדונה"י, ואנון ע"ב: לשון אחר בביאור הכתוב על נשמות הצדיקים, הוא, מהכתוב וכל עשב השדה, עשב, הוא אותיות ע"ב ש', אשר ש' יורה על תלת עלים, שהם יאהדונה"י דהיינו הצירוף של הוי"ה אדנ"י, שיורה על זווג השמות הוי"ה שהוא ז"א, עם אדנ"י שהיא הנוקבא, והם ע"ב, היינו הוי"ה במילוי יודין שהוא בגי' ע"ב, שה"ס מוחין דהארת חכמה המתגלה בסוד הזווג דב' השמות בסוד יאהדונה"י. פירוש. כי יש ג' זווגים בזו"ן, זווג דג"ר ה"ס הויה אהיה, זווג דחג"ת ה"ס הויה אלקים, וזווג דנה"י ה"ס הוי"ה אדנ"י, ומוחין דע"ב שה"ס מוחין דחיה, אינם נמשכים עד שיושלם הזווג גם בצירוף הג' הוי"ה אדנ"י, ואז נולדים נשמות הצדיקים מזווג הג' הוי"ה אדנ"י שיורה על זווג דנה"י דזו"ן, אמנם מב' צירופים הקודמים אינם נולדים נשמות הצדיקים, כי אינם נמשכים אלא ממוחין דע"ב, שהוא הארת החכמה, שאינה מתגלה לא בחב"ד ולא בחג"ת, אלא רק בנה"י, דהיינו בזווגי השמות יאהדונה"י. ונה"י הללו מרומזים בה
ש' של המלה
עש"ב שג' קוי הש' הם ג' הספירות נה"י. ומכונים
ג' עלים, ולא
ג' ענפין, שהם חג"ת, וע"כ נקראים
עלים, להורות שהם תלוים על ה
ג' ענפים חג"ת, ומקבלים שפעם מהם, והמוחין לנשמות הצדיקים הנולדים מהם, מרומזים ב
ע' ב' שלה המלה
עש"ב, דהיינו הוי"ה במילוי יודין, שהיא בגי' ע"ב, שיורה על המוחין ההם. וזה אמרו,
ענפין, דתליין בהון כחושבן ע"ב כלהו, הענפים, דהיינו חג"ת, שג' העלים נה"י תלוים עליהם, הם כולם כחשבון ע"ב. כי כל אחד מג' הענפים חג"ת יש בו חשבון השם ע"ב, כי יש בחסד השם ע"ב וכן בגבורה, וכן בת"ת,
(כמבואר בזהר בשלח מאות ק"ס) בסוד ג' הפסוקים ויסע ויבא ויט, ע"ש. והלשון אחר שלפנינו אינו חולק על הלשון ראשון, אלא שמבאר הענין יותר. כי ע"כ אינו אומר דבר אחר, אלא לשון אחר.
לא אתאחדין באתרא דאיהי שכינתא עד דייתי ההוא דאקרי אד"ם, דאיהו יוד הא ואו הא: המוחין דע"ב אינם מתחברים בהמקום שהיא השכינה, עד שיבא ההוא שנקרא אד"ם, שהוא הויה במילוי אלפין, כזה, יוד הא ואו הא. שהוא משה כמ"ש להלן. בסו"ה
מ"ה שמו ומ"ה שם בנו, (
עי' בזהר תצא ברע"מ אות ע"ז) כי הוא תיקן את השכינה והמשיך את היחוד השלם יאהדונה"י,
ודא איהו ואדם אין לעבוד את האדמה וזהו שכתוב, ואדם אין וגו' שהכונה היא על משה, שעוד לא תיקן השכינה כראוי.
