פירוש הסולם
רלו)
ובגין דבר נש וכו': ומשום, שהאדם עומד לפני מלך העליון הוא לוקח ארבע אמות לתפלתו ובארוה, שהוא בשיעור חבל של יוצר כל. סורטא, פירושו חבל, כמו לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן (כלאים ט') וז"א, מכונה יוצר כל, להיותו בחינת יצירה דאצילות. ושיעור חבל שלו דהיינו ושיעור מדתו, הוא ארבע אמות הרומזים על ד' המוחין חו"ב תו"מ, ואדם המתפלל תפלת שמונה עשרה, צריך שיהיה אז מרכבה ליוצר כל, וימשיך סוד ד' אמות חו"ב תו"מ ולהשפיע אל השכינה. וז"ש
ובגין דבר נש קאים קמי מלכא עלאה, היינו שנעשה מרכבה אליו,
נטל ארבע אמות, דהיינו ד' המוחין חו"ב תו"מ,
לצלותיה, שהיא הנוקבא הנקראת צלותא.
ומ"ש לעיל
(באות רכ"ט) ואוקמוה להני ארבע אמות לכל סטר בר לקמיה, רמז בזה, כי אלו ד' המוחין חו"ב תו"מ נכללים זה בזה, ויש בכל אחד מהם חו"ב תו"מ, ועם זה, אינם אז ט"ז מוחין, אלא רק י"ב מוחין, דהיינו ג' מכל צד, חוץ מלפניו, והוא משום חסרון המלכות דמלכות, שהוא עצמות המלכות וע"כ חסרים ד' המוחין שמלפניו.
(כנ"ל ב"א דף פ"ה ד"ה ויש ע"ש) ואין לשאול שלפי זה היו צריכים להיות חסרים ד' המוחין שמלאחריו, שהם בחינת מלכות, כי יש ערך הפכי בין האורות והכלים
(כנ"ל בהקדמת הזהר דף כ"א ד"ה ואין).
וכל מה דאתי בסטרא וכו': וכל שהוא מצד הזכר, צריך אדם לעמוד על עמדו בקומה זקופה. כעין זה אמרו, כל הכורע כורע בברוך, שה"ס הנוקבא, וכל הזוקף זוקף בשם, שה"ס דכר. כדי להראות שבחו של הדכר על הנוקבא. פירוש קומה זקופה יורה ג"ר המאירים ממעלה למטה. וזהו רק בדכר שה"ס חסדים מכוסים, אבל בהנוקבא שה"ס חסדים מגולים, הנה החכמה שלה אינה מאירה רק ממטה למעלה שה"ס ו"ק דג"ר, וע"כ אינה בבחינת קומה זקופה אלא בכריעה. וז"ש שע"כ צריכים לכרוע בברוך ולזקוף בשם, כדי להראות שבחו של הדכר על הנוקבא, אשר המוחין דדכר מאירים מלמעלה למטה.
