זהר

רלו) בגו אודנא, נטיף מג׳ חללי דמוחא, להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא, עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריף בההוא נטיפא, בין טב ובין ביש. טב, דכתיב כי שומע אל אביונים יי׳. ביש, דכתיב וישמע יי׳ ויחר אפו ותבער בם אש יי׳.

פירוש הסולם

רלו) בגו אודנא נטיף וכו׳: בתוך האזן, נוטף מג' חללי המוח דז״א, שהם חב״ד, לנקב הזה שבאזנים. ומנוטפים האלו, נכנס הקול באלכסון ההוא, ונצרף בנוטפים האלו, אם לטוב ואם לרע. טוב, שכתוב, כי שומע אל אביונים ה'. רע, שכתוב, וישמע ה׳ ויחר אפו ותבער בם אש ה'.
פירוש. כבר ידעת שהאזנים ה״ס ג״ר דראש, דהיינו חב״ד, וז"ש, בגו אודנא נטיף מג׳ חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין, דהיינו שחב״ד דמוחא שהם ג"ר הפנימים מאירים ונוטפים בנקבי האזנים, שה״ס חב״ד חיצונים כנ״ל. ומההוא נטיפא עייל קלא וכו', זה יתבאר בדבור הסמוך.