זהר

רלו) כתיב, עבדו את ה׳ בשמחה, חדוותא דתרין כרובים, דהא רביין, כל מה דשארי בגווייהו, אתהדרו אנפוי כרביא, וחדי עמהון. ורזא דא, כיון דשארי עלייהו מאן דשארי, אתהדר נער, בחדו דכלא וברעותא אע״ג דאתיא בדינא על עלמא, כיון דשארי עלייהו אתהדר בחדווא, נער קטירא בחדו. ועלמא אתהדר ברחמי.

פירוש מעלות הסולם

רלו) כתיב עבדו את וגו': כתוב עבדו את ה׳ בשמחה, היינו השמחה של שני הכרובים. כי ילדים כל מי ששורה בתוכם, חוזרים פניו להיות כילד, ושמח עמהם. וז״ס, כיון ששורה עליהם על מוחין דנער מי ששורה דהיינו המוחין דפנים. חוזר הנער דהיינו מוחין דאחור, להיות בשמחת הכל, וברצון, כי אע״פ שמוחין דאחור באים בדין על העולם, כיון ששורה עליהם מוחין דפנים חוזר להיות בשמחה. הנער קשור בשמחה, והעולם חוזר להיות ברחמים.