זהר

רלה) ת"ח כיון דחמא קב"ה, עובדין דסדום ועמורה, שדר לון לאינון מלאכין, לחבלא לסדום. מה כתיב, וירא לוט, חמא לשכינתא, וכי מאן יכיל למחמי שכינתא, אלא, חמא זהרא חד דנהיר, דקא סלקא על רישייהו. וכדין ויאמר הנה נא אדני באל"ף דל"ת, כמה דאתמר. ובגין שכינתא, ההוא נהירו דנהיר, קאמר סורו נא אל בית עבדכם.

פירוש הסולם

רלה) ת"ח כיון דחמא וכו': בוא וראה כיון שראה הקב"ה מעשה סדום ועמורה, שלח אותם המלאכים להשחית את סדום, מה כתוב, ​וירא לוט, היינו שראה את השכינה. ושואל, וכי מי יכול לראות את השכינה. ומשיב, אלא ראה אור אחד מאיר ועולה על ראשיהם, ואז אמר, הנה נא אדני, באלף דלת, שהוא שם השכינה כמו שנתבאר (לעיל אות רכ"ט) ובשביל השכינה דהיינו אותה הארה שהיה מאיר על ראשיהם כנ"ל, אמר סורו נא אל בית עבדכם.